רבים מאתנו מוכנים לשמוע שכל אחד רואה את העולם דרך נקודת ראות ייחודית ואישית, אפשר אפילו להתפלסף שאין אף וודאות שהאדום שאני רואה הוא האדום שאתה רואה.
כל זה טוב ונחמד אך, מה קורה כאשר השני ממש חושב אחרת ושונה ממך, דעה סותרת לגמרי ,האם גם אז אנו מוכנים לשמוע שלכל אדם זוית יחודית בה הוא רואה את הדברים וזה לא אמור להשפיע עלינו להרגיז אותנו או לעורר בנו תגובה אחרת לא שלווה ואני מנחש שלא רק אני נתקלתי במצבים כאלו בעבר?.
כשמדברים על NLP מזכירים שישנם הנחות יסוד בNLP ומלמדים את הנחות היסוד האלו. העניין הוא שללא הפנמה שלהם והתבוננות מעמיקה בהם כל הגישה עליה הטכניקות וההנחייה מתבססות תהיה רעועה.
למשל בואו נתייחס להנחת היסוד שהמפה אינה השטח. הנחת היסוד אומרת לנו בעצם שכאשר אנו מסתכלים על מפה בזמן שאנו מנווטים ברור לנו שהמפה אינה השטח, כלומר מפה של שנה כלשהי לא ,תציג את מה שנבנה בשטח לאחר השנה הספציפית, גם אם נתעקש בכוח.
אוקי כאילו דה, ברור לא כך?. אלה שהאנלוגיה באה לומר שגם המוח שלנו יצר מפה של העולם עד גיל 6-7 מתוך המידע העצום שזורם אלינו דרך החושים ומקבל משמעויות ופרשנות שנוצרו לנו בתוך המוח ולזה הכוונה לכל אדם מפת עולם אישית. מפה זו בדר"כ מושפעת גם מדמויות שהיו בסביבתנו המוקדמת מאוד, ולפעמים אפילו פרצוף שמישהו עשה לנו או משפט שנראה חסר משמעות יכל לחרוץ ערוץ במפה שלנו שמלווה אותנו גם כיום כבוגרים בלי שאנו יודעים באופן מודע מה מנהל את האופן בו אנו מנווטים בשטח.
בשלב זה תוכלו להסכים איתי שחלק מהנתונים שמהווים את מפת העולם שלנו יוכלו להנות מעדכונים חדשים ושדרוגים וגם אם המפה לגמרי סבבה פשוט בגלל שהמציאות משתנה כל הזמן.
אחד התכונות שריצארד באנדלר וג'ון גרינדר, מיסדי ה NLP גילו בזמן שהם עשו דיגום למספר דמויות מוצלחות בתחומן במיוחד הוא שהיכולת להיות גמישים יותר בלעשות שינויים במפת העולם ואף להצליח לראות את המצב דרך מפת העולם של האחר היא יכולת מפתח ביצירת תקשורת טובה הרבה יותר עם אחרים ואחר כך גם בלהוביל אותם להטבה במצב בו הם נמצאים אם יש צורך בכך.
דבר זה הוא מפתח בלהנחות תהליכי NLP מוצלחים. ההבנה שלכל אדם יש מפת עולם שממנה הוא פועל ושקובעת עבורו את המגבלות 'בעולם' מחד ומאידך את המשאבים והיכולות 'מה שהוא מסוגל', הכל מגיע מאותה תפיסת מציאות שאינה אמת שמתרחשת איפשהו ב 5 סמ בין האוזניים, במוח הכול, הפרשנות המשמעות לארועים השונים, הבעיות הסיפוק חוסר הסיפוק וכיו'.
היכולת להיות גמישים יותר בלעשות שינויים במפת העולם ואף להצליח לראות את המצב דרך מפת העולם של האחר היא יכולת מפתח ביצירת תקשורת טובה הרבה יותר עם אחרים
כאשר מוכנים לאמץ את הנחת היסוד הזו, אז אפשר גם לקבל שיש לכבד את מפת העולם של האחר ולהבין שהוא עושה תמיד את מה שהוא עושה מתוך תפיסת המציאות 'מפת העולם' שלו וזה לא צריך להיות כמו שאני חושב. פתאום השני הופך להיות קיום בפני עצמו כי יש לו עולם בפני עצמו ורק כך אפשר להצטרף לחוויה שלו לנסות להבין אותה דרך נקודת המבט שלו.
שלא נטעה כאן, זה לא קל בהתחלה וזה אולי אף פעם לא קל אבל, זו הדרך היחידה לתקשר וליצור הבנה בין צדדים ללמוד אחד מהשני להקשיב באמת ולהפגש. באנגלית זה נקרא לבא בגישה של open minded. אנו הרי לא מתקשרים אחד עם השני רק על מנת לשמוע את מה שאנו חושבים, יש לנו מזה מספיק לבד בחברת עצמנו.
אפשר אפילו לראות זאת כאפשרות לברוח מהחשיבה של עצמך ולפתח גמישות מחשבתית בהקשבה פתוחה לגמרי לשני לוותר ולהכנע לצורך שלנו להשמיע את עצמנו ולשלוט בשיחה בדעות ובמסקנות. אולי אפילו תופתעו ותמצאו שרעיונות חדשים יבואו לכם מתוך המקום הזה של ההקשבה שלא צפיתם שיבואו. העולם הופך להיות עשיר יותר ומעניין יותר כאשר אנו מוכנים לא לכפות את עצמנו על אף אדם אחר אלה רק להתעשר מהגוון העצום להרחיב את מפת העולם כל הזמן יותר. כי באמת לעולם אין גבול ומידת האיכות והחופש שאנו חווים יותר מקושרת למפת העולם וליכולת להיות במין פתיחות כזו ease באופן בו אנו פוגשים דברים חדשים אנשים חדשים מאשר קשורה בעולם עצמו. נסו לפגוש דברים חדשים אנשים חדשים במפת העולם שלהם ותראו איך אתם מרגישים אם השינוי הזה בגישה.
לפתע נפתחים אפשרויות כמעט אין נוספיות למה שאפשרי וכל מפגש הופך למפגש ייחודי אין צורך להגן על משהו שהוא ממילא לא מעודכן במקרה הטוב ובמקרה הגרוע אפילו מעוות את המציאות דרך ההטבעות השונות שנעשו בעבר כך שאימוץ גישה של להרחיב לעדכן ולהגמיש את מפת העולם תמיד תעשה לכם רק טוב. נסו בעצמכם ותראו לאן זה עוד יוביל אותכם.
